לפני מספר שנים חייב בית המשפט אישה שלא הפקידה כספים לחיסכון הפנסיוני של עוזרת הבית שלה כנדרש בחוק, לשלם למשפחתה פיצוי בגובה 100,000 ₪. זאת לאחר שהעוזרת הלכה לעולמה בעקבות מחלה קשה, ולמרות שהעוזרת הועסקה 4 שעות בשבוע למשך פחות משנה. הפיצוי גילם בתוכו בין היתר את הסכום שהיו אמורים לקבל השארים של המנוחה מהביטוח הפנסיוני, אם המעסיקה הייתה מפרישה לה כספים לפנסיה כמתחייב במסגרת חוק. זאת מתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה, במסגרתו יש להפריש כספים לפנסיה של כל עובד מעל גיל 20 (במקרה של אישה) ומעל גיל 21 (במקרה של גבר). האם זה יכול לקרות גם לכם?
מי שמעסיק עובד משק בית ולא מבצע את ההפקדות לפנסיה פועל בניגוד לצו ההרחבה בנושא פנסיית חובה – וגם חשוף לתביעות שיכולות להגיע להיקפים של מאות אלפי שקלים. הסיבה: החיסכון הפנסיוני כולל שני רכיבים ביטוחיים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות. במידה שמתרחש אירוע שגורם לנכות או חלילה מוות, משפחתו של עובד משק הבית עלולה לתבוע את הסכומים שהיו מגיעים לו אם היה לו ביטוח פנסיוני. חשוב לדעת שגם אם המקרה יתרחש מעבר לשעות העבודה, המעסיק עדיין עשוי להיות חשוף לתביעות.
מיהם עובדי משק בית – ומתי חייבים להפקיד עבורם לפנסיה?
עפ"י אתר הביטוח הלאומי, עובד משק הוא מי שמועסק בעבודות שוטפות בביתו הפרטי של המעסיק, כולל עבודות ניקיון, טיפול ושירותי שמרטפות, סיעוד ועוד. הכוונה היא לביצוע עבודות שוטפות, בשונה מאיש מקצוע שהגיע באופן חד פעמי (כגון שרברב או חשמלאי).
מתי צריך להתחיל להפקיד? במידה שלעובד משק הבית אין תכנית פנסיונית או הסדר פנסיוני קודמים, יש להתחיל לבצע את ההפקדות לפנסיה תוך חצי שנה ממועד תחילת העבודה. במידה שיש לעובד משק הבית תכנית פנסיונית במועד תחילת העבודה, יש להתחיל בביצוע ההפקדות תוך שלושה חודשים ממועד תחילת העבודה – ולבצע אותן רטרואקטיבית ממועד תחילת העבודה.
כמה צריך להפקיד ומאיזה מועד?
שיעור ההפקדה לעובדי משק בית זהה לזה של עובדים שכירים, ועומד נכון לשנת 2024 על 18.5% מהשכר:
- הפקדות המעסיק – בשיעור של 12.5% מהשכר (6.5% תגמולי מעסיק ו- 6% עבור רכיב פיצויים. את כספי רכיב הפיצויים יכול העובד למשוך בסיום ההעסקה).
- הפקדות העובד – בשיעור של 6% מהשכר.
אם למשל השכר המבוטח של עובד משק הבית עומד על 2,000 ₪ לחודש, המשמעות היא שההפקדה לפנסיה צריכה לעמוד על 370 ₪ לחודש סך הכול.
לא רק פנסיה: סכומים נוספים שצריך להפריש
בדומה לעובדים שכירים בענפים אחרים, גם עובדי משק בית זכאים לזכויות ולתשלומים שצריך לקחת בחשבון:
- תשלומי ביטוח לאומי – על המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור של 7.25% משכר העובד, כאשר 2% ניתן לשלם מתוך שכרו של עובד משק הבית. שיעורים אלו עשויים להשתנות במידה שהעובד הגיע לגיל פרישה.
- תשלום דמי בריאות – בגובה 1% משכרו של העובד.
- תשלום עבור דמי הבראה, ימי חופשה וימי מחלה בהתאם לחוק.
- תשלום דמי נסיעות – לצורך השתתפות בעלויות הנסיעה לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית (עד לתקרה הקבועה בחוק).
מה לגבי עובדים זרים?
עובדי משק בית זרים זכאים אף הם לביצוע הפקדות חודשיות, אך לעיתים לא ניתן לבצע את ההפקדות עבורם לחיסכון פנסיוני. כדי לאפשר להם למשוך את כספי החיסכון עם עזיבתם בלי לשלם מס מירבי בגובה 35% בגין המשיכה (כפי שנהוג במוצרי החיסכון הפנסיוני בעת משיכת הכספים לפני גיל הפרישה), ההפקדה מתבצעת לפיקדון ייעודי בחשבון בנק במנהל רשות האוכלוסין וההגירה. מנגנון הפקדות זה חל על עובדים זרים במגוון תחומים, לרבות עובדי הסיעוד.
בשורה התחתונה – בעת העסקת עובד משק בית חשוב לבדוק מהן זכויותיו גם כדי לדאוג לעובד עצמו, וגם כדי לוודא שאתם פועלים על פי חוק ולא חשופים לתביעות ולנזקים כספיים.
האמור לעיל הינו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ כלשהו או חוות דעת מכל סוג שהיא לרכישה או הצטרפות למוצר והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי הניתן עפ"י דין. במקרה של סתירה באמור לעיל לבין הוראות הדין, יגברו הוראות הדין. החברה לא תישא באחריות כלשהי בגין כל נזק ו/או הפסד מכל מין וסוג שהוא העלולים להיגרם, בין במישרין ובין בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.
